<h1>ראב"ן שו"ת סימן צ"ו</h1>
<h2>דף צו.</h2>
נשאלתי על עסק לאה שנשאת לראובן והיה לו בנים ממנה ובת ומת ראובן ונשאת ליעקב ולא היה בנים לה הימנו ומת יעקב, ואחרי מות יעקב נתנה כבינתה לבתה וחפצים אחרים ומתה לאה, ובאין אחיה בני ראובן ותובעים מאחותם מה שנתנה לה אמם מכח אביהם ואומרים לא נשבעה אמינו על כתובתה והנכסים בחזקתינו הם. נ"ל שאפילו יש להם עדים כי של אביהם היו החפצים שנתנה לבתה שאין יכולין להוציא מידה, וכדאמרינן בראש פרק אלמנה ניזונת אלמנה שתפסה מטלטלין בכתובתה מה שתפסה תפסה ואין היתומים יכולין להוציא מידה, וכיון דהכי מתנתה מתנה ובתה נמי הבאה מכח מתנתה אין יכולין להוציא ממנה, אפילו לא ניסת אמה ליעקב, וכ"ש עתה כשניסת דיעקב לוקח הוה בנכסי לאה, וכי מת יעקב חזרו ללאה מכח יעקב ואין בנכסים הללו כח ראובן כלל וכ"ש אם אין עדים שהיו של אביהן ראובן שאין יכולין להוציא מידה, ואם הן באין לירש את אמם ואומרים לא נתנה לך אמינו כלום אלא אתה תפסתה בעצמך או הפקידה בידך, עליהם להביא ראיה שכן הוא, כדין המוציא מחבירו כי היא הבת היתה בבית בעלה ולא בבית אמה, ואם אין להם ראייה, אם יש לה עידי מתנה או עידי צואת אמה אין להם עליה אפילו שבועה, ואפילו היו החפצים ביד האחים היה להם ליתן משום מצוה לקיים דברי המת, וכ"ש דלא מהדרינן עובדא כיון דתפסה וקיימא, ואם אין לה לא עידי צואה ולא עידי מתנה תשבע שבמתנה נתנה לה אמה אותן חפצים ותיפטר.
